ארועים מתוכננים  |  הטלפון של מזכירות בית יהושע 09-8997267  |  
 


תפילות חגי תשרי
בבית הכנסת תשע"ח


להורדת המועדים לחץ כאן 

התחברות לחברים






26.9.10

יוסף

יוסף זלינקובסקי

 

יוסף נולד בעיירה Jaroslaw,  באזור גליציה שבפולין ב-24.5.1901, לאבא ראובן ולאימא דבורה רוזה, במשפחה היו 6 אחים ואחיות. יוסף למד בבית ספר כללי, ומגיל 12 הצטרף לתנועת הציונית השומר הצעיר. לאחר שהשומר הצעיר הפך לסוציאליסטי עבר לתנועה הציונית הכללית. במלחמת העולם הראשונה המשפחה עברה לוינה, ובשנת 1917,( לאחר המהפכה הרוסית) לאחר שהרוסים גורשו

מ- Jaroslaw, חזרה לפולין. יוסף עבד ותמך במשפחה. בהתחלה עבד יוסף כחייט, ובשלב מאוחר יותר עבד בחנות לקונפקציה (בגדים מוכנים) כמנהל המכולת. במקביל לעבודתו עסק יוסף בפעילות בתנועת נוער של הבונד (ארגון לבעלי מקצוע). כאשר תנועת עקיבא התרחבה בגליציה יוסף איחד את תנועת הבונד  עם ארגון הסטודנטים ותנועת מרים והקים את קן עקיבא בעיר. יוסף פעל לצירופם של 18 עיירות בסביבה לעקיבא. יוסף ארגן מחנות קיץ לחברי התנועה בגליציה וכן גייס חברים חדשים לתנועה.

בשנת 1931 התמנה יוסף לחבר בהנהלה הראשית של עקיבא בפולין. יוסף פעל רבות בשורות עקיבא כאשר פעילותו התמקדה המזכירות התנועה בוורשה. יוסף הקים מרכזים נוספים לעקיבא ב: Lodzk,   Rowne, Kowelובשנת 1932 הקים מרכזים ב  Vilna Bialystock  ו- Grodona.

 

יוסף עלה ארצה ב 1933 והצטרף לגרעין של "עקיבא" בפתח תקווה, שם עבד בפרדסים בסביבה (במסגרת כיבוש העבודה העברית). לאחר זמן מה עבר יוסף לגרעין "עקיבא" בבאר יעקב. בשנת 1934 הקים  יוסף ביחד עם עוד חברים את גרעין "עקיבא" בחדרה. הגרעין בחדרה התיישב בבית בעל 2 קומות, ולאחר מכן הקימו אוהלים ומבנים נוספים לגרעין. יוסף היה בין מנהיגי גרעין זה. בגלל ניסיונו הרב בהקמת גרעינים בפולין מונה יוסף למקים של סניפי עקיבא בארץ.

 

בסוף שנת 1934 תנועת "עקיבא" בוורשה ביקשה שישלח שליחים מהארץ לעדכן אותם במצב בארץ. נשלחו שלושה שליחים ויוסף היה אחד מהם.

המשלחת הגיעה לרומניה, ומשם ברכבת לפולין תוך עקיפה של אוסטריה, שבה גאתה האנטישמיות. בוורשה נערכה וועידה של כל ראשי הסניפים של "עקיבא" בפולין. המשלחת מהארץ סיפרה להם על החיים בארץ, במטרה לעודד עליה אליה. לאחר הוועידה השליחים עברו בין הקינים של "עקיבא" בפולין, במטרה לעודד אותם לעלות לארץ. שני שליחים חזרו ארצה לאחר 6 חודשים. יוסף המשיך בפעילות הציונית בפולין במשך 9 חודשים נוספים. בהכשרה ליד Byalsko  יוסף פגש את רעייתו לעתיד מלכה (מניה) קאנט. בשנת 1936 חזר ארצה.

 בשנה הזאת אישרה הסוכנות הציונית את ההתיישבות הראשונה של "עקיבא" בעמק בית שאן. 18 גברים ונשים עברו לבית-אלפא להכין את הקמת הישוב. יוסף היה אחד מהם. הקבוצה התחילה להכשיר את המקום לישוב על גדות נחל אסי. על הסוכנות היהודית הופעלו לחצים מזרמים אחרים של הציונות (בעיקר הזרם הסוציאליסטי), לא לתת לתנועת "עקיבא" את הנקודה. הסוכנות נכנעה, וגרעין "עקיבא" חזר לחדרה.

 ב-1938 הצטרפו הרבה עולים נוספים לגרעין, ובאותה שנה קיבל הגרעין בחדרה את ישוב הקבע שלו בבית יהושע. הקיבוץ החדש הוקם במתכונת חומה ומגדל (כל הישובים בשנים 1936 עד 1939 הוקמו במתכונת הזאת כדי שיוכלו להתגונן בפני התקפות של הערבים(. יוסף ורעייתו לעתיד אלה-מלכה היו בין חברי הגרעין הראשון שעלה לבית יהושע.

 בשנת 1938, כאשר החמיר מצבם של היהודים באירופה, ביקשו חברים (ביניהם גם דורה תאט), שתנועת "עקיבא" תשלח את יוסף לפולין במטרה להציל יהודים ולהעלות אותם לארץ. הבקשה אושרה, ובשנת 1938 נשלח יוסף לפולין. מטרתו הכללית הייתה לזרז את חברי "עקיבא" לעלות לארץ וכן להעלות ארצה את אחותה של דורה תאט, ע"י כך שהוא יינשא לה באופן פיקטיבי (הנישואים מקנים לבת הזוג זכות עליה לארץ).

יוסף נתקל בהרבה תופעות של אנטישמיות בפולין. הוא ביצע את תוכניתו והזדרז לחזור ארצה לאחר נישואיו הפיקטיביים. מסעו של יוסף בפולין נמשך ששה חודשים. שבועות לאחר חזרתו ארצה סיפחה גרמניה את צ'כיה.

במלחמת העולם השנייה נספתה אחותו של יוסף, מניה.

בקיבוץ יוסף עבד כסדרן עבודה וכמזכיר הקיבוץ.

בשנת 1940 התחתנו יוסף ומלכה קאנט. כעבור שנה נולדה סולי. בשנת 1943 נולד ראובן ובשנת 1946 נולד יששכר.

 הקיבוץ נקלע לקשיים כלכלים ויוסף נשלח לעבודת חוץ בחיפה.

 

בית יהושע, בשותפות עם אקשטיין מאבן יהודה, רכשו משאית. יוסף הוציא רשיון נהיגה ונשכר ע"י אקשטיין כאחד מנהגי המשאית. הוא הביא אספקה לישובי האזור ולקח את התוצרת החקלאית

לתל-אביב (ת"א הייתה מקור האספקה העיקרי).

כעבור זמן מה הקיבוץ רכש את המשאית, ובנוסף לתפקיד של הבאת אספקה ולקיחת תוצרת חקלאית, שימשה גם ככלי תחבורה בין הישוב למקומות שונים. כמו כן שימשה המשאית למקרי חירום של לקיחת יולדות לבית חולים.

 

בשנת 1948 גרשון, אחיו של יוסף שהיה חבר הקיבוץ, מת משבץ לב. גרשון היה מגויס ע"י הבריטים כגפיר לשמירה על הישוב העברי באזור.

 

בשנת 1949, עקב קשיים כלכליים, הפך הקיבוץ למושב עובדים. רכוש הקיבוץ חולק בין החברים. משפחת זלינקובסקי קיבלה לול תרנגולות ו-3 פרות והתפרנסה מחקלאות (בעיקר מהלול). בשנת 1960 יוסף קיבל עבודה בהסתדרות כמארגן אירועים (תוספת הכנסה חיונית למשפחה). הוא היה אחראי על ארגון אירועים באזור הצפון (החלוקה בהסתדרות הייתה לדרום, מרכז וצפון).

בנוסף לארגון אירועים יוסף ארגן הסעות לאירועי תרבות בערים : לתיאטרון, לאופרה וכיו"ב'. כמו כן ארגן יוסף סמינרים באוהלו שליד הכנרת, בים המלח ובמקומות נוספים. בשנת 1970, עקב בעיות תקציב, פוטר יוסף מעבדתו בהסתדרות (בגיל 69).

יוסף הוסיף לארגן אירועים באופן פרטי, בהתנדבות, בבית יהושע ובישובי האזור.

בגיל מבוגר (מעל 80), עקב גילו המתקדם ,מכר יוסף את המשק בבית יהושע ועבר לגור בנתניה.

בשנת 1987 מלכה נפטרה מהתקף לב.

לאחר פטירת אשתו עבר יוסף לקיבוץ יחד בגליל, קרוב לבנו ראובן. שם עבד בבית מלאכה לקרמיקה של הקיבוץ.

יוסף נפטר בשנת 1990 וזכה לראות לפני מותו נכדים מבניו.

 

[חזרה למעלה]      [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]