ארועים מתוכננים  |  הטלפון של מזכירות בית יהושע 09-8997267  |  
 


תפילות חגי תשרי
בבית הכנסת תשע"ח


להורדת המועדים לחץ כאן 

התחברות לחברים

 

 

קורות החיים של שרגא פלד

 

 

 

 

 

קורות החיים של שרגא פלד
 
שרגא, בשמו הפולני פייבק, נולד בשנת 1913 בעיירה הקטנה ששקוביצ'ה ((Ciezkowice שבגליציה, ליד טארנוב, כ-120 ק"מ דרום מזרח לקרקוב. הוריו היו: ישראל רייזר-פלדרמאוס (מ-Znialy בדרום מזרח פולין) ואמו שרה מר האוזמן .מכיוון שהנישואים האורדדוכסים לא הוכרו ע"י השלטון הפולני, שם המשפחה הרשמי של ישראל היה פלדרמאוס על שם אימו. שם המשפחה הרשמי כלפי השלטונות היה פלדרמאוס, ובסביבה היהודית רייזר. וע"כ לשרגא היו שני שמות משפחה: פלדרמאוס (עטלף) ורייזר. אביו היה סוחר סוסים ועגלון. במשפחה היו 7 ילדים: 5 בנות ו 2 בנים. שרגא סיים בית ספר יסודי בעיירה, ולתיכון נסע לטארנוב. אביו היה העגלון שהסיע את ילדי התיכון מהעיירה לטארנוב. בגיל צעיר הצטרף לקן של תנועה ציונית מסורתית בשם "עקיבא" בעיירה. שרגא למד בישיבה, או שלמד מקצוע (חייט). העניין לא ברור. לאחר מכאן התגייס ליחידת הסקי של הצבא הפולני. בשנת 1936 (?) הצטרף למחנה הכשרה של "עקיבא" בפרברי קרקוב (קנאטונקט ). בשנת 1939, כאשר הגרמנים נכנסו לפולין, שרגא ברח ברגל (או בכרכרה) לוילנה שבליטא, כנראה דרך טארנוב. (לפי הסיפור של מינה טרייבר, קיבל שם חבילה עבורה מדודה שלה). הוא הגיע לוילנה
ב-1.1940. בוילנה התארגנה קבוצה של "עקיבא", שאריך קינסטלר היה אחד האחראים במקום (או האחראי). במקום הוקמה פלוגת הכשרה. לשרגא לא היו מגורים בוילנה, והוא גר בעיירה בקרבת הגבול עם גרמניה. בוילנה היה נציג של פולין, שממנו קיבלו דרכונים, ועם הדרכונים אריך פנה בבקשה לקבלת סרטיפיקטים (אישורי עליה לארץ, שהייתה בתקופה הזאת תחת מנדט בריטי). בקיץ 1940 כבשו הרוסים את ליטא והתהליך הפך להיות יותר ביורוקרטי . שרגא קיבל סרטיפיקט בפברואר1941. הוא נסע מוילנה למוסקבה וממוסקבה טס לאודסה. מאודסה חצה את הים השחור לאיסטנבול. באיסטנבול הצטרף אריך לשרגא. הוא מספר ששרגא היה בעל חוש הומור ומאוד חברותי. הוא אהב לשחק שח וקלפים. מאיסטנבול שרגא יצא במרץ1941 (אריך יצא ביוני), לסוריה וללבנון. משם חצה את הגבול לארץ והצטרף לקיבוץ בית יהושע.
אח של אבא שעלה לארץ (שלמה) בחר בשם המשפחה רייזר, ואבא בחר בשם המשפחה פלדרמאוס.
חוץ משלמה נספתה כל משפחתו בשואה. ההורים וכנראה 3 אחים.

בקיבוץ עבד בחקלאות והיה ממונה על אורוות הסוסים. בשנת 1941 שרגא התחתן עם חיה (שמה הפולני הלנה ובקיצור הלה פלוצקר). נולדו להם שני ילדים: מנשה ב-1942 ויואל ב-1947 . החיים בקיבוץ היו חיי מחסור. אחת ה"הכנסות" ששרגא אלתר הייתה יציאה עם עגלה לחוף פולג ואיסוף שאריות של אניות שטבעו.  
שרגא היה פעיל בחיי הקיבוץ והשתתף באספות הקיבוץ שנערכו בימי חמישי. מדי פעם, כאשר אבא ואמא השתתפו בישיבה, אריך ושרה שמרו עלינו הילדים (גרנו בקיבוץ באותו מבנה, שלמיטב זכרוני היו לאורכו 4 חדרים: 2 למשפחת פלד ו=2 למשפחת קינסטלר).
 
בשנת 1949 התפרק הקיבוץ והפך למושב. הרכוש חולק, ואבא קיבל נחלה במושב, עגלה, הפרד חוואג'ה ואת האתון לבנה, ופרה שמתה מיד. כדי שאפשר יהיה להכין אוכל לאחר שחדר האוכל הקיבוצי הפסיק לפעול, נסגר חלק מהמרפסת (אצל כל משפחה) והפך למטבח. בהתחלה שרגא יחד עם חברו בנו גלבסקי עבדו בחקלאות, אבל הם לא הצליחו להתפרנס מזה, ושניהם עברו לעבוד בסוכנות היהודית. בשלב זה שרגא עיברת את שם המשפחה לפלד. שרגא היא אחראי על מחנה לקליטת עליה בעין יעקב. במחנה התגוררו תימנים באוהלים (היום השיכון הזה שייך לאבן יהודה). בשנת 1952 היה בארץ חורף קשה. ירד שלג, האוהלים התמוטטו, ושרגא דאג לשכן את העולים בבתי ספר. בשלב יותר מאוחר הסוכנות הקימה חברה-בת בשם "עמידר" לצורך שיכון של העולים, ושרגא עבר לעבוד ב"עמידר".
 
שרגא היה יזם. כבר בתחילת המושב היה משכיר את העגלה עם חוואג'ה למועצה המקומית אבן- יהודה. כדי להשלים הכנסה בנה שרגא לול וכן נטע וטיפל במטע תפוזים ואשכוליות ליד הבית, ופקנים בחלקה ב. בנוסף עבד בערבים כסוכן ביטוח בחברת הביטוח "ציון". שרגא היה סוכן ביטוח טוב. מכיוון שהיה חברותי הצליח להשיג ביטוחים. כמו כן היה מסור ללקוחותיו והצליח להשיג עבורם פיצויים במקרה שהיה מגיע להם. המבוטחים של שרגא היו בכל האזור (בית יהושע, כפר נטר, גוש תל מונד). פעם בשבוע שרגא נסע ל"ציון" כדי לסדר את נושאי הביטוח. ההכנסה מהביטוח סידרה את המשפחה מבחינה כלכלית ואפשרה לקנות קטנוע ומכונית (היה מהראשונים במושב שהגיעו לזה).

שרגא אהב לשוחח עם חברים, מכרים, קרובים וילדיו על נושאים מאד מגוונים: לאומיים, פוליטים וחברתיים. הוא היה בקשרים עם אנשים רבים. הייתה לו בבית קופסה שחורה מלאה בכרטיסים מסודרים בסדר אלפביתי, שעליהם היו רשומים שמות מכריו, כתובותיהם, טלפונים וכו'. הוא דאג לשמור אתם על קשר, והיה שולח להם ברכות לראש השנה. אחד מהם היה אברהם הרצפלד. הוא ביקר חברים וקרובים וגם הם היו מבקרים בביתו.
 שרגא אהב לשחק שח וקלפים עם חברים, ובמיוחד עם בנימין (בנו) גלבסקי.
 
שרגא היה יהודי גאה ושרשי, אך לא אדוק. הוא אהב את הצד השמח שבדת. שרגא ערך קידוש בכל ערב שבת, שבו, בנוסף לקידוש, היה שר שירי שבת. שרגא היה הולך בשבת בבוקר לבית הכנסת, מתפלל ושר, אבל לאחר התפילה היה נוסע במכונית. 
שרגא היה בעל מסור ואבא טוב, וטיפל במשפחה במסירות רבה. הוא עזר לאשתו. למשל לאחר כל ארוחה משותפת היה רוחץ את הכלים. הוא טיפל במסירות באשתו שהייתה חולנית ושהתה תקופות ארוכות בבתי חולים, ודאג לסידור מתאים לילדיו בתקופות אלה. הוא עודד את ילדיו להיות עצמאים. שרגא אהב לבקר אצל ילדיו ונכדיו, והביא תמיד מתנות ואוכל.
הוא עזר גם לקרובי משפחה, כגון בעזרה לאחיו במגורים ועזרה באוכל בשנות המיתון שלאחר קום המדינה.
 שרגא אהב לעזור לאנשים ודאג לאנשים במושב שהיו במצב כלכלי גרוע. הוא ואשתו ארחו במשך שנים רבות לערבי שבת את אלכסנדר, נער שהתייתם מאביו והיה חבר של מנשה.
 
בשנת 1974 שרגא הלך לבדיקות בבית החולים "מאיר,, מכיוון שמדי פעם, למספר שניות, הוא איבד את ראייתו. כדי למפות את כלי הדם במוח הזריקו לו חומר לעמוד השדרה. כתוצאה מכך שרגא קיבל שבץ מוחי ולקה בשיתוק חלקי, ממנו לא התאושש. הוא נפטר ב 11.7.74 . 
 

 

[חזרה למעלה]      [הוספה למועדפים]       [מפת האתר]       [יצירת קשר]